הכלים בטיפול

טיפול במגע מתבסס ע"פ עקרונות הפסיכותרפיה הגופנית

אופן הגישה למגע היינו בהקשבה מלאה, משמעות וכבוד רב לגוף. אופן המגע מתבסס על ידיי הקשר בו אנו מבררים יחד האם נכון ומתאים להניח יד ולהיות בתשומת לב לחלק בו אנו במגע. המגע לא יעשה בכל טיפול ומתרחש בשלבים מתקדמים יותר בטיפול כך שקודם נוצר אמון בקשר.
המגע מעודד את רגרסיה של הגוף ומערכת העצבים לכדיי תרפיה והרגשת חיבור לקרקע ותחושת שייכות.
המגע תורם כחלק מתהליך הטיפול אך ישנם מקרים שכלל לא הכרחי ואין צרך בשימוש בו.

 

דמיון מודרך

היא שיטה המשתמשת במוחנו (בדמיון) כדי להשפיע על המצב הרוח הנפשי. מאפשרת להעלות מחשבות לא מודעות באופן מופשט לתרגל את השליטה בדמיון על התפקוד הגופני בינינו לבין עצמנו ואל הסביבה. השיטה משלבת מגוון של דרכי טיפול ונעשית בקונסטלציות שונות, קבוצות,סדנאות וטיפול יחידני.

בטיפול נשתמש בדמיון מודרך כדי לאפשר לשתף בחוויה הפנימית ובמציאות היום יומית וכך להקל על מצבנו הנפשי. מצבים בהן נשתמש: בכאבי ראש, מצביי דחק, חרדה ולחץ דם גבוה. הדמיון מאפשר להקלה, העצמה ובהירות מחשבתית.

 

כלי השלכתי

סגנון חיינו מתגבש בתקופה שלא דיברנו באמצעות קול, תמונה, צבע, חומר, תנועה והחושים. שימוש בכלים השלכתיים פותח ערוץ תקשורת דרך משחק ואובייקט השלכתי.

וויניקוט טבע גם את המונח "אובייקט מעבר" בה מאמץ התינוק בובה או כל חפץ אחר ונקשר אליו עד כדי קושי להיפרד ממנו. וויניקוט הסביר את המשמעות הגדולה של חפץ לצורך התפתחות התינוק, האובייקט משמש כחפץ מעבר מתלות לסיפוק והרגעה. 

שליטת הפעוט מהווה עבורו מקור הרגעה ובטחון כשהאם איננה. שלב תהליך ההתפתחות ליכולת ההתקשרות לאנשים אחרים, כלומר – ליחסי אובייקט בוגרים. מהתהליך המוחשי שבו הפעוט מייצר לעצמו "אובייקט מעבר" הכליל וויניקוט לטווח רחב של נושאים בחיי האדם, הן הילד והן המבוגר. לטווח זה קרא וויניקוט "תופעות מעבר".